עמוד קודם עמוד הבא

2.1.2 תעתיקים

כאשר אנו כותבים שם של מחבר, של דמות היסטורית, הוגה דעות או שם יישוב בחיבור בעל היבטים היסטוריים והשם כתוב בשפה הלועזית, הרי שיש לציין שם זה, לפחות פעם אחת, במקום הראשון בו הוא מוזכר בחיבור גם בלועזית בסוגריים לאחר הכיתוב בעברית, כמו הדוגמא הבאה העוסקת באמן לז'ה:
"בשנות העשרים מאופיין הקוביזם בסגנונות אישיים, כמו למשל של פרננד לז'ה (Fernand Le'ger) שעיצב סגנון משלו."

כתיבת התעתיק מקובלת בעיקר בתחומי ההיסטוריה כמו למשל "בני משפחת מדיצ'י (Medici) השתמשו בכספם לחיזוק מעמדם הפוליטי".
כאמור די לכתוב את התעתיק הלועזי של השם או המילה בפעם הראשונה שמוזכרת ולאחר מכן ניתן להשתמש בכיתוב העברי.

כאשר מדובר בטקסט השוטף בשם של אדם או עיר, יש לכתוב זאת כמו בדוגמא, אך אם מתחילים דיון בדמות מסוימת, נהוג בדרך כלל לכתוב בתוך הסוגריים, לאחר התעתיק, גם את שנות חייה של הדמות כמו בדוגמא הבאה:
"אל-גרקו (El-Greco, 1541-1614) נולדו באי כרתים ומכאן גם כינויו 'אל-גרקו' שפירושו "היווני".

בחיבור המדעי מוצגים התעתיקים בשיטה אחידה, על מנת שהקורא יוכל לקרוא זאת, עד כמה שהדבר ניתן, בצורה המקורית. כל עוד התעתיק בא באותיות לטיניות, מוכרים בדרך כלל כללי השפה והדרך בה הוגים את השם. לעומת זאת כאשר הכתיב בא בשפה הנכתבת באותיות שאינן לטיניות, כמו למשל בקרילית, יוונית, שפות מזרח אסיה או ערבית, יש להקפיד על התעתיק באופן מיוחד. לעתים התעתיק ייכתב באותיות עבריות או לטיניות, למרות שאין אלו האותיות המקוריות של השפה, כיוון שהקוראים הפוטנציאליים אינם אמורים להכיר את הכתב הזר. במקרה זה יש להקפיד הקפדה יתרה על המשקלים והדבר בדרך כלל בולט בכתיבת שמות ומושגים בערבית, אשר שונים מהדרך בה הם מבוטאים בעברית. למשל השם שאנו רגילים לקרוא ולכתוב 'מוחמד', ייכתב בתעתיק הערבי 'מחמד'. תנועת ה'עולמא' תיכתב בתעתיק 'עלמא' וה'אחואן' ייכתב 'אח'ואן'. יש להקפיד על התעתיקים ולברר אותם על פי מקורות הנמצאים בכל מחלקה שנזקקים להם באוניברסיטה. לגבי כתיבה בנושא המזרח התיכון החדש, ניתן להיעזר במדריך שחיבר בשעתו פרופסור שמעון שמיר ומופיע בביבליוגרפיה שבסוף הספר.

עמוד קודם עמוד הבא

תוכן העניינים:

הקדמה
שער ראשון: החיבור האקדמי
   1 פרק א': החיבור האקדמי לסוגיו
      1.1 החיבור האקדמי הבסיסי
      1.2 הפרו-סמינריון [הפרו"ס]
      1.3 סמינריון
      1.4 עבודת המחקר
      1.5 המאמר המדעי
   2 פרק ב': מבנה החיבור
      2.1 הסגנון
         2.1.1 הכתיב
         2.1.2 תעתיקים
      2.2 החיבור הבסיסי הפרו"ס והסמינריון
      2.3 עבודת המחקר
         2.3.1 המחקר הכמותי
         2.3.2 המחקר האיכותני
      2.4 ראשי הפרקים
      2.5 המבוא
         2.5.1 הטענה
      2.6 גוף החיבור
      2.7 הסיכום
      2.8 התקציר (Abstract)
      2.9 כתיבת הקדמה
      2.10 הקדשות ותודות
      2.14 בדיקה
   3 פרק ג': מקורות, מראי מקומות והפניות
      3.1 מקורות [ביבליוגרפיה]
      3.2 מראי מקומות בגוף העבודה
      3.3 מפתחות [Index]
      3.4 רישום איקונוגרפי של יצירות אמנות
      3.5 הערות השוואתיות ואסוציאטיביות
שער שני: עבודת המחקר
שער שלישי: דרכי חיפוש מקורות
סוף דבר
ביבליוגרפיה
נספחים
2.14 בדיקה





ח ז ו ה ד ג ב א
ע ס נ מ ל כ י ט
ת ש ר ק צ פ



הקלדה
תרגום
עזרה בעבודות
שיעורי עזר
קישורים מומלצים




כל הזכויות שמורות © המדריך המלא לכתיבה אקדמית מאת אלי יזרעאלי.
אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, להציג בפומבי או לעשות כל שימוש מסחרי במדריך.

(c) המדריך לכתיבת סמינריון   , מאגר עבודות