עמוד קודם עמוד הבא

3 פרק ג': מקורות, מראי מקומות והפניות

החיבור האקדמי, בשונה מכתבה עיתונאית, סיפור, מסה פילוסופית או כל ספר המיועד לקריאה, מאופיין בהסתמכותו על מקורות. כל חיבור אקדמי, מהבסיסי ביותר ועד חיבורים מתקדמים כתזות מחקריות לתואר שני ודוקטורט, חייב להציג את המקורות לדבריו, אפילו אם מדובר בהגדרה פשוטה. אין זה משנה אם לצורך החיבור האקדמי במתכונתו הבסיסית או המחקרית, יש להגדיר מושגים כזיקנה, קונפליקט או כל מושג אחר ולחילופין, כאשר מציגים נתון, שבדרך כלל נראה כטריוויאלי, כמו מערכת היחסים בין ישראל לרשות הפלשתינאית או לארצות הברית. בשני המקרים, כל אמירה אמורה להתבסס על מקור שנכתב או נאמר באורח מדעי, הגותי, פוליטי, ספרותי או עיתונאי.

כאשר בחיבור אקדמי נכתב משפט כמו "בתקופת ממשלת רבין היתה הזדמנות ייחודית להסכם שלום עם סוריה", אין לבסס משפט זה על ידע אישי הנובע מקריאה שוטפת בעיתונות, אלא להציג את המקור שעליו מסתמכים. כמעט כל נושא שנוי במחלוקת, הן בשל תפיסה רעיונית והן בשל עובדות שאינן מדויקות. כאשר כותב החיבור מעונין להציג טענה או השערה כלשהי, על נקודת המוצא שלו להיות מבוססת על מקורות שאינם בהכרח מוסכמים על הכל, אולם ניתן להציגם כבסיס לטענה, לתמוך בהם או לחילופין, לסתור אותם, בהתאם לגישתו, לדעתו ולרעיונותיו של הכותב.

ניתן, כאמור, להציג דעות ודעות סותרות והדבר אף רצוי, אך לצורך תקפותו האקדמית של החיבור, יש להציג את המקורות משם נלקח החומר ששימש בסיס ואסמכתא לנאמר. מטרת המקורות הינה לא רק לצורך אסמכתא, כי אם גם לצורך הפולמוס האקדמי, כאשר ההפניה מיועדת גם עבור הקורא שאינו מכיר או אינו מודע לאותו מקור ולאחר קריאת החיבור, יוכל לעיין בו ואף לסתור או להתווכח עם הנאמר בחיבור, תוך מתן פרשנות אישית לנאמר.

לפיכך, חשוב להקפיד על ציון מראי מקומות, על שיטת הפניה ברורה ומקובלת על כלל העולם האקדמי ועל ציון מקורות באופן ברור, שניתן יהיה למצאם מבלי להפוך לבלשים המחפשים את הנתונים החסרים.

בנוסף לאמור, קיימות דרכים נוספות העשויות להקל על הכותב למצוא פריט מסוים במקור, כאשר על פי רוב מדובר בספר, קיים מפתח [Index], המפנה את הכותב לעמודים המוגדרים שבהם מופיע הערך אותו הוא מחפש. מפתחות מופיעים בספרים אקדמיים רבים, אם כי לא בכולם, ולעיתים אף קיימים מפתחות נפרדים לשמות, למקומות ולעניינים. מפתחות מופיעים בספרים הנכתבים כיחידה אחת על ידי מחבר או מספר מחברים, אך לא בספרים המכילים מאמרים ומכונים "אנתולוגיה". בחיבור האקדמי לא נהוג להוסיף מפתח בסופו, להוציא חיבורים ברמת דוקטורט או תזה לתואר שני, כאשר בחיבורים אלה על הכותב לרכז את הערכים הנראים לו חשובים ביותר ולציין את העמודים שבהם מופיע כל ערך. פירוט על דרך הכנת המפתח ינתן בסעיף 3.3.

כמו כן, יש לציין פרטים של מקורות השונים מספר או מאמר, כמו יצירות אמנות, סרטים ומחזות, הרצאות או אמירות שניתנו בפורום מסוים או בכלי התקשורת וכן הלאה. גם כאשר עולה רעיון באופן אסוציאטיבי, יש להציג זאת, אם כי לא בגוף החיבור, ועל כל אלה נעמוד בפרק זה.

עמוד קודם עמוד הבא

תוכן העניינים:

הקדמה
שער ראשון: החיבור האקדמי
   1 פרק א': החיבור האקדמי לסוגיו
      1.1 החיבור האקדמי הבסיסי
      1.2 הפרו-סמינריון [הפרו"ס]
      1.3 סמינריון
      1.4 עבודת המחקר
      1.5 המאמר המדעי
   2 פרק ב': מבנה החיבור
      2.1 הסגנון
         2.1.1 הכתיב
         2.1.2 תעתיקים
      2.2 החיבור הבסיסי הפרו"ס והסמינריון
      2.3 עבודת המחקר
         2.3.1 המחקר הכמותי
         2.3.2 המחקר האיכותני
      2.4 ראשי הפרקים
      2.5 המבוא
         2.5.1 הטענה
      2.6 גוף החיבור
      2.7 הסיכום
      2.8 התקציר (Abstract)
      2.9 כתיבת הקדמה
      2.10 הקדשות ותודות
      2.14 בדיקה
   3 פרק ג': מקורות, מראי מקומות והפניות
      3.1 מקורות [ביבליוגרפיה]
      3.2 מראי מקומות בגוף העבודה
      3.3 מפתחות [Index]
      3.4 רישום איקונוגרפי של יצירות אמנות
      3.5 הערות השוואתיות ואסוציאטיביות
שער שני: עבודת המחקר
שער שלישי: דרכי חיפוש מקורות
סוף דבר
ביבליוגרפיה
נספחים
2.14 בדיקה





ח ז ו ה ד ג ב א
ע ס נ מ ל כ י ט
ת ש ר ק צ פ



הקלדה
תרגום
עזרה בעבודות
שיעורי עזר
קישורים מומלצים




כל הזכויות שמורות © המדריך המלא לכתיבה אקדמית מאת אלי יזרעאלי.
אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, להציג בפומבי או לעשות כל שימוש מסחרי במדריך.

(c) המדריך לכתיבת סמינריון   , מאגר עבודות