עמוד קודם עמוד הבא

1.3 הערך והמשמעויות העשויות להיות לערכיו של החוקר בשלבי החקירה השונים

קפלן (1979) מציין כי למונח "ערך" קיימים שני סוגי משמעות [בין רבים אחרים], כאשר משמעות אחת עשויה להיות מכוונת לתקנים ולעקרונות של החשיבות, כלומר למה שמקנה לדבר ערך והמשמעות השניה עשויה להיות מכוונת לדברים החשובים, כלומר בעלי הערך עצמם. קפלן (שם) מתייחס רק למשמעות הראשונה, כלומר לתקנים ולעקרונות של החשיבות.

הערכים הינם בעלי משמעות עבור החוקר במדע וביחוד במדעי ההתנהגות בעת שהוא בא לקבוע משמעויות המיוחסות למאורעות הנידונים. הוא מציין (שם: 300) את דבריו של וובר כי במדעי ההתנהגות לא ניתן אף להעלות נושא לדיון אלא אם כן נבחר על פי ערכים מסויימים. כלומר, הערכים הינם פרמטרים של תרבות ורק כאשר אנו עושים בהם שימוש אנו יכולים להעניק משמעות למאורעות תרבותיים או לפעולות ההופכות כתוצאה מהערך למעשים מוגדרים.

הדוגמה שמביא קפלן לגבי הפסיכולוג המדבר על מחלת נפש, הרי שהוא תלוי במערכת הערכים שלו, בדיוק כשם שהפתולוג זקוק למערכת ערכים משלו כדי לדבר על מחלה אורגנית. הערכים הם אלה הקובעים איזו משמעות יש להתנהגות נחקרת.

קפלן (שם) מציין כי הגדרת הערכים אינה מעידה על ערכם וקיים דיון בערך עצמו ודיון בצורתו של הערך. משמעות הדבר שניתן לדון על ערך כמו טוב, צדק, אמת, סטיה וכו', כאשר קיים הצורך להגדיר את משמעותו של אותו ערך. לא כל מה שטוב בתרבות אחת טוב בתרבות אחרת ולא כל מה שנראה כסטיה בתרבות מסויימת הוא אכן כזה בתרבות שניה. משום כך קיימת לערך משמעות רבה בשלבי החקירה השונים, כאשר לדוגמה, אם חוקר הרואה בהומוסקסואליות סטיה יגיע לחברה בה דבר זה מקובל ואף נורמטיבי, הרי שמבחינת המחקר, עבור החברה שבה פועל החוקר יוכל הדיון להתייחס לחברה סוטה. אולם משמעות זו לא תיתפס כך בחברה הנחקרת. כאשר הערכים מוגדרים בשדה מחקר מסויים, הרי שלערכיו של החוקר קיימת משמעות בשלבי החקירה השונים, משום שנמצא כי לערכים הנחקרים יש תנאים מסויימים ותוצאות מסויימות, עלול הדבר להביא אותנו לידי שינוי הערכים שלנו ומשום כך, אפשרות זו משפיעה באופן סמוי על ממצאנו. (שם)

לפיכך דן קפלן בערכים ובאתיקה המקצועית, כאשר במדע אמור החוקר להתנתק מערכיו שלו ולפעול על פי הערכים במובנם המדעי המצומצם, מבלי להכניס סנטימנטים או דיעות אישיות ורגשיות. לפיכך גם החירות האקדמית מצריכה אחריות אקדמית, הנובעת מהגדרת הערכים לצורך השפיטה. כיוון שכך, קיים הצורך במדע שיהיה לערכים ביסוס אובייקטיבי, מאחר שמבחינה מתודולוגית לא ניתן להוציא את הערכים מן המדע (שם: 304) וכיוון שהוצאת הערכים מהמדע הינה האלטרנטיבה היחידה לערכים בעלי ביסוס אובייקטיבי, הרי שהמשמעות העשויה להיות לערכיו של החוקר בשלבי החקירה השונים, הינה בעצם האוביקטיביות של המחקר וערכו המדעי.

דוגמאות ממחקרים [ניתן למצוא מחקרים אלה בספריות על פי הוראות החיפוש שבשער השלישי]

דוגמאות לאמור לעיל אביא משני מחקרים:

1. דר י' ורש נ', "תחושות קיפוח בקרב תלמידי חטיבות ביניים", מגמות, 1993.

במחקר זה השתמשו החוקרים בחקירה כמותית. ניתן לראות את שלבי החקירה בהגדרת שאלת המחקר [במבוא]. בדיקת המידע הקיים ותהליך ההמשגה [ע"מ 39-42], ניסוח ההשערות ["משום כך, תיתכן היווצרות קשר...", ע"מ 42], לאחר מכן מגיע תכנון המחקר, השיטה הכלים והמידגם [ע"מ 43-46], הממצאים וניתוחם [ע"מ 46-57] ולבסוף דיון ומסקנות המופיעים בסיכום.

ניתן לראות כי החוקרים השתדלו להיות אובייקטיביים לאורך כל המחקר, תוך התייחסות לחומר המדעי בלבד [הן לצורך ההשערות והן בבדיקת הממצאים].

2. רפפורט ת', "להיות נערה: אי-רציפויות בהתנסויות טעונות- מיניות בין מוסדות חברות", מגמות, 1993.

החוקרת מצביעה על מגבלותיהן של התיאוריות הדנות בעיצוב הזהות המינית של מתבגרות, כאשר המחקר מתבסס על רעיונות עומק אינדבידואליים עם האוכלוסיות הנחקרות [25 נערות במצוקה ו25- נערות מבוססות].

לאחר פירוט הנושא ותיאורו, מציגה החוקרת טענה ומציינת כי היא רואה עדיפות למחקר האיכותני. היא מנסה להבין את גישת הנערות דרך עיניהן, מרבה בפרטים על התהליך החברתי ומציגה את המשך הארוך לגבי שתי האוכלוסיות, היינו מתייחסת לתהליך דינאמי ולא סטאטי.

היא מתארת ומאפיינת את השיחות במהלך המחקר, תוך תיאור המשמעויות שמעניקות הנערות לעמדותיהן ומשתדלת להתרחק ממושגים נוקשים, תוך התייחסות ספציפית למגבלות של תיאוריות הרפרודוקציה החברתית.

לפיכך ניתן לראות מחקר זה כמחקר איכותני, כאשר למרות הסתכלות סובייקטיבית של החוקרת, תיאור ההתרחשויות כפי שחוותה אותן במחקר, נעשית גם במידה רבה של אובייקטיביות.


עמוד קודם עמוד הבא

תוכן העניינים:

הקדמה
שער ראשון: החיבור האקדמי
שער שני: עבודת המחקר
   1 פרק א': בין מחקר כמותי למחקר איכותני
   1.0 הבהרה כללית של המושגים מחקר כמותי ומחקר איכותני
      1.1 המחקר הכמותי ושלביו
         1.1.1 החקירה הכמותית
         1.1.2 החקירה האיכותנית
      1.2 האינדוקציה והדדוקציה
      1.3 הערך והמשמעויות העשויות להיות לערכיו של החוקר בשלבי החקירה השונים
      1.4 המחקר האיכותני וסוגיו
   2 פרק ב': סקירת הספרות ומצב המחקר
      2.1 סקירת הספרות ומצב המחקר
         2.1.1 סקירת הספרות
         2.1.2 מצב המחקר
      2.2 מטרות המחקר
      2.3 המשתנים
      2.4 שאלות המחקר
      2.5 השערת המחקר
      2.6 אוכלוסיית המחקר ומקום המחקר
      2.7 שיטת המחקר וכלי המחקר
      2.8 הליך המחקר
      2.9 איסוף הנתונים ועיבודם
      2.10 ממצאי המחקר
      2.11 ניתוח הממצאים - מספרים, ממוצעים וסטיות תקן
      2.12 דיון
      2.13 זיהוי מגבלות המחקר
      2.14 סיכום, מסקנות והמלצות
   3 פרק ג': המחקר האיכותני
      3.1 הבסיס למחקר, תכנונו ושיטת המחקר
      3.2 תצפיות
      3.3 תצפית משתתפת
      3.4 אינפורמנטים וראיונות
      3.5 שאלונים פתוחים
      3.6 ניתוח ודיון בממצאי המחקר
      3.7 סיכום, הערכה ומסקנות
   4 פרק ד': תוספות למחקרים במדעי החברה ובניהול
      4.1 שיטות מחקר
      4.2 מחקרים בחינוך
      4.3 אסטרטגיות בניהול
   5 פרק ה': מחקרים במדעי הרוח ובאומנויות
      5.1 המחקר ההשוואתי
      5.2 היסטוריה
      5.3 ספרות, לשון ובלשנות
      5.4 מקרא ודתות
      5.5 גיאוגרפיה ואוקינוגרפיה
      5.6 ארכיאולוגיה
      5.7 תיאטרון
      5.8 קולנוע
      5.9 אומנויות פלסטיות
שער שלישי: דרכי חיפוש מקורות
סוף דבר
ביבליוגרפיה
נספחים
2.14 בדיקה





ח ז ו ה ד ג ב א
ע ס נ מ ל כ י ט
ת ש ר ק צ פ



הקלדה
תרגום
עזרה בעבודות
שיעורי עזר
קישורים מומלצים




כל הזכויות שמורות © המדריך המלא לכתיבה אקדמית מאת אלי יזרעאלי.
אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, להציג בפומבי או לעשות כל שימוש מסחרי במדריך.

(c) המדריך לכתיבת סמינריון   , מאגר עבודות