עמוד קודם עמוד הבא

2.3.2 המחקר האיכותני

המחקר האיכותני משמש בעיקר במדעי ההתנהגות ועל פי רוב עוסק באנשים. קיימת אפשרות כי מחקר זה יעסוק גם בבעלי חיים ובתופעות. מהגדרתו ניתן להבין כי המחקר עוסק במידע סובייקטיבי, איכותי ומבוסס על מחשבות ורגשות של החוקר.

המחקר האיכותני מבוסס על אחת מהשיטות הבאות:
א. תצפית
ב. תצפית משתתפת
ג. ראיונות
ד. שאלונים פתוחים

לעתים מבוסס המחקר האיכותני על שילוב של כמה מהשיטות ולכך מתווספים יומנים שנכתבו על ידי האוכלוסיה הנחקרת, תיעוד שנעשה לאוכלוסייה זו, כאשר כלים אלה מהווים סיוע ותמיכה לבדיקתו של החוקר או בסיס לבדיקת סתירות שבין היומנים, התיעוד או תצפיות קודמות לבין המחקר האיכותני הנוכחי.

המחקר האיכותני מחפש בדרך כלל הסברים חדשים למה שקיים ואף הוא מושתת על ספרות מוקדמת, אלא שלא בהכרח על ספרות הנוגעת לאותה קבוצת אוכלוסיה. מחקר זה יכול לחקור מסורות, התנהגויות או סגנון חיים של אוכלוסיה נחקרת.

המחקר האיכותני משתמש בדרך כלל בספרות מוקדמת, מחקרית או תיאורטית, יותר לצורך תמיכה בממצאיו ובתחושותיו של החוקר אולם אין שימוש זה נועד לצורך חיזוי התוצאות ומשום כך במחקר האיכותני לא קיימות השערות מחקר.

המבוא למחקר האיכותני מציג בדרך כלל את הנושא תוך תיאור מצב קיים, תיאור הסביבה והתהליכים, כאשר כל אחד מהנושאים הנדונים, סביבה תהליכים וכו', עשוי להוות פרק. אם במבוא מוצג הנושא, הרי שניתן להסביר מושגים באמצעות מקורות מוקדמים וכן להשתמש במקורות אלה כהסבר אפשרי לתופעה מסוימת. ניתן להשתמש בסקירת ספרות לצורך הסברים לשיטת המחקר או להצגת מקבילות שנחקרו, מבלי שהדבר יהווה מקור למחקר. דוגמא לכך ניתן למצוא במחקרה של תמר אלאור (תש"ן) העוסק באוריינות נשים בחסידות גור. כמו בדוגמא הבאה (שם : 326).
"מסך רחב של התנהגויות נצפות, רב-קוליות בדיאלוגים, ואושר דוקומנטרי היוצרים תוהו ובוהו של נתונים, מתמקד המחקר בנושאים מגובשים אותו הוא מבקש להבין. זהו מעבר מן המרובה אל המעט, מן המציאות החברתית אל מציאות אנליטית. מעבר זה מהווה ויתור על תיאור מציאות עשירה אך חסרת פשר, לטובת חלקים ממנה אותם ניתן להבין ומהם ניתן להקיש על החלקים שנותרו מטושטשים. פעולה כזו איננה ייחודית למעשה האנטרופולוגי, היא מאפיינת כל סוג שלך תודעה מדעית (ינאי, 1989).

כשהחלה האנטרופולוגיה לחקור גם חברות מורכבות, הלך הויתור ההכרחי על המכלול ונעשה ברור. עד לאותו הזמן יכולים היו החוקרים להשלות את עצמם, שהם עוסקים במחקר הוליסטי (VanVeksen, 1967). בנקודה זו גם הלכו ושוכללו גם השיטות לעיבוד נתונים מתוך עבודת שדה כדי להתאימם לויתור הגיוני ובעל משמעות (Gluckman, 1967)."

מבנה המחקר האיכותני שונה מהמחקר הכמותי, אך עשוי להיות משלים של המחקר הכמותי. למחקר האיכותני אתייחס בהרחבה בשער השני וכן ניתן לעיין בספרה של
צבר-בן-יהושוע (1990) המתמקד במחקר האיכותני בהוראה ובלמידה.

עמוד קודם עמוד הבא

תוכן העניינים:

הקדמה
שער ראשון: החיבור האקדמי
   1 פרק א': החיבור האקדמי לסוגיו
      1.1 החיבור האקדמי הבסיסי
      1.2 הפרו-סמינריון [הפרו"ס]
      1.3 סמינריון
      1.4 עבודת המחקר
      1.5 המאמר המדעי
   2 פרק ב': מבנה החיבור
      2.1 הסגנון
         2.1.1 הכתיב
         2.1.2 תעתיקים
      2.2 החיבור הבסיסי הפרו"ס והסמינריון
      2.3 עבודת המחקר
         2.3.1 המחקר הכמותי
         2.3.2 המחקר האיכותני
      2.4 ראשי הפרקים
      2.5 המבוא
         2.5.1 הטענה
      2.6 גוף החיבור
      2.7 הסיכום
      2.8 התקציר (Abstract)
      2.9 כתיבת הקדמה
      2.10 הקדשות ותודות
      2.14 בדיקה
   3 פרק ג': מקורות, מראי מקומות והפניות
      3.1 מקורות [ביבליוגרפיה]
      3.2 מראי מקומות בגוף העבודה
      3.3 מפתחות [Index]
      3.4 רישום איקונוגרפי של יצירות אמנות
      3.5 הערות השוואתיות ואסוציאטיביות
שער שני: עבודת המחקר
שער שלישי: דרכי חיפוש מקורות
סוף דבר
ביבליוגרפיה
נספחים
2.14 בדיקה





ח ז ו ה ד ג ב א
ע ס נ מ ל כ י ט
ת ש ר ק צ פ



הקלדה
תרגום
עזרה בעבודות
שיעורי עזר
קישורים מומלצים




כל הזכויות שמורות © המדריך המלא לכתיבה אקדמית מאת אלי יזרעאלי.
אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, להציג בפומבי או לעשות כל שימוש מסחרי במדריך.

(c) המדריך לכתיבת סמינריון   , מאגר עבודות