עמוד קודם עמוד הבא

1.1.1 החקירה הכמותית

בריימן (Bryman, 1982: chap. 2) טוען כי פילוסופיית הפוזיטיביזם קובעת ששיטות מדעי הטבע מתאימות לכל תחומי הידע, כלומר ששיטות אלו מתאימות גם למדעי החברה, כיוון שהאדם מופעל ומתקשר באמצעות השפה, מוסיף משמעות לסביבתו ויש לו תכונות ואישיות ומשום כך הדבר מאפשר להשתמש בשיטה הפוזיטיביסטית הנהוגה במדעי הטבע. בנוסף לכך טוען הפוזיטיביזם כי רק תופעות נחקרות או מופיעות בניסוי, ראויות להתייחסות ומשום כך ההתייחסות לרגשות המופיעה במחקר האיכותני אינה ראויה. קיים גם צורך להתאים את העובדות הבדוקות למבנה תיאורטי המתקשר לתחום מסויים ומבטא את חוקיותו של המדע כפי שהוכח באופן אמפירי. אותן תיאוריות מדעיות מהוות את מסגרת המחקר האמפירי, משום שההשערות נגזרות מהן כהנחות יסוד המקשרות בין משתנים הנבדקים, בסופו של דבר, במבחן אמפירי. לפיכך תשעה שלבים לחקירה המדעית הפוזיטיביסטית והם:
  1. זיהוי שאלת המחקר. שאלה זו עשויה לנבוע מתוך:
    • סקרנות, רצון לדעת או לברר דבר הנובע מנסיון אישי. [להלן:אוריינטציות אינטלקטואליות]
    • מתאוריה.
    • כתוצאה מבעיה מעשית.
      שאלת המחקר עשויה להתחלק למספר שאלות מתוך הסוגיה הכללית.
      הרחבה העומדת במרכז המחקר.
  2. בדיקת הידע הקיים והנמצא בדרך כלל בספרות המחקרית. דבר זה נעשה כדי לחקור שוב את מה שכבר נחקר ולתמוך באמצעות הידע הרלבנטי בהמשגת הסוגיה הנחקרת. [להלן: סקירת ספרות]
  3. ניסוח שאלת המחקר תוך שימוש במושגים הנובעים מידע קיים, אפשרות לפיתוח מושגים חדשים תוך זיקה לידע הקיים, כאשר התאוריה הקיימת במחקר מספקת לנו מושגים המארגנים את עולם הידע ומעשירים אותו כתוצאה מסקירת הספרות. מרטון (1971) טוען כי המושגים מסייעים לנו ליצור משמעויות תיאורטיות לחקירה.
  4. ניסוח השערות המחקר. לעיתים אנו מתקשים בהעלאת השערות למחקר ובמקרה זה קיים הצורך להעלות שאלות המנוסחות באופן מדוייק, תוך שהשאלות או ההשערות נמצאות בתחומי המחקר ומייעלות אותו.
  5. הצבת המושגים התיאורטיים כמשתנים תצפיתיים. למעשה, מדובר בשאלות שמעלה החוקר, אך מאחר ומדובר במושגים הנהירים לחוקר ואינם ברורים דיים לנחקר, "מתרגמים" את המושגים התיאורטיים כדי שיהיו מובנים לנחקר. ניתן לראות זאת ככלים המאפשרים לנו לקשר את המחקר המדעי עם הנחקר שאינו בקיא בשפת המושגים התיאורטיים. לשלב זה בתהליך קוראים אופרציונאליזציה.
  6. מערך המחקר. על החוקר לתכנן את מערך המחקר, להגדיר את כלי המידגם ושיטת הניתוח, כאשר החוקר מנסה להחליט מראש על דרך ניתוח הנתונים ובאלה כלי מחקר ישתמש. החלטות אלו, הנוגעות לשיטת הניתוח, מהוות עבור הוקר מעין תכנית עבודה האמורה גם להיות בעלת משמעות לגבי ניסוח השאלות. [השלב הרביעי]
  7. חלוקת השאלונים ואיסוף הנתונים המהווים את ממצאי המחקר.
  8. ניתוח הממצאים. בשלב זה על החוקר לטפל בנתונים שהתקבלו על פי שאלות או השערות, תוך בדיקה אם אמנם קיבל החוקר את מה שרצה ובכלל זאת את הצגת הנתונים.
  9. דיון בנתונים, תוך בחינתם מההיבט התיאורטי, אשר היווה לחוקר את התשתית למחקר, בדיקת תרומת הממצאים לתיאוריה ובמה מתגלות סתירות בין הממצאים והתיאוריות, התייחסות לנקודות בעייתיות והסקת מסקנות.


עמוד קודם עמוד הבא

תוכן העניינים:

הקדמה
שער ראשון: החיבור האקדמי
שער שני: עבודת המחקר
   1 פרק א': בין מחקר כמותי למחקר איכותני
   1.0 הבהרה כללית של המושגים מחקר כמותי ומחקר איכותני
      1.1 המחקר הכמותי ושלביו
         1.1.1 החקירה הכמותית
         1.1.2 החקירה האיכותנית
      1.2 האינדוקציה והדדוקציה
      1.3 הערך והמשמעויות העשויות להיות לערכיו של החוקר בשלבי החקירה השונים
      1.4 המחקר האיכותני וסוגיו
   2 פרק ב': סקירת הספרות ומצב המחקר
      2.1 סקירת הספרות ומצב המחקר
         2.1.1 סקירת הספרות
         2.1.2 מצב המחקר
      2.2 מטרות המחקר
      2.3 המשתנים
      2.4 שאלות המחקר
      2.5 השערת המחקר
      2.6 אוכלוסיית המחקר ומקום המחקר
      2.7 שיטת המחקר וכלי המחקר
      2.8 הליך המחקר
      2.9 איסוף הנתונים ועיבודם
      2.10 ממצאי המחקר
      2.11 ניתוח הממצאים - מספרים, ממוצעים וסטיות תקן
      2.12 דיון
      2.13 זיהוי מגבלות המחקר
      2.14 סיכום, מסקנות והמלצות
   3 פרק ג': המחקר האיכותני
      3.1 הבסיס למחקר, תכנונו ושיטת המחקר
      3.2 תצפיות
      3.3 תצפית משתתפת
      3.4 אינפורמנטים וראיונות
      3.5 שאלונים פתוחים
      3.6 ניתוח ודיון בממצאי המחקר
      3.7 סיכום, הערכה ומסקנות
   4 פרק ד': תוספות למחקרים במדעי החברה ובניהול
      4.1 שיטות מחקר
      4.2 מחקרים בחינוך
      4.3 אסטרטגיות בניהול
   5 פרק ה': מחקרים במדעי הרוח ובאומנויות
      5.1 המחקר ההשוואתי
      5.2 היסטוריה
      5.3 ספרות, לשון ובלשנות
      5.4 מקרא ודתות
      5.5 גיאוגרפיה ואוקינוגרפיה
      5.6 ארכיאולוגיה
      5.7 תיאטרון
      5.8 קולנוע
      5.9 אומנויות פלסטיות
שער שלישי: דרכי חיפוש מקורות
סוף דבר
ביבליוגרפיה
נספחים
2.14 בדיקה





ח ז ו ה ד ג ב א
ע ס נ מ ל כ י ט
ת ש ר ק צ פ



הקלדה
תרגום
עזרה בעבודות
שיעורי עזר
קישורים מומלצים




כל הזכויות שמורות © המדריך המלא לכתיבה אקדמית מאת אלי יזרעאלי.
אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, להציג בפומבי או לעשות כל שימוש מסחרי במדריך.

(c) המדריך לכתיבת סמינריון   , מאגר עבודות